אף פעם לא הייתי
מעריצה גדולה של אירועים חברתיים. לא הצלחתי למצוא את עצמי בין שלל האנשים
שמסתובבים ומנהלים שיחות סרק, העדפתי להישאר בבית מול הטלוויזיה, ותמיד היו לי
דברים חשובים יותר לעשות. אבל רצה הגורל, ובתקופתי כסטודנטית החלטתי להצטרף
לאירוע אליו הוזמנתי על ידי חברה לספסל הלימודים. למרות שהתשובה הראשונה שלי
הייתה שלילית, אותה חברה הצליחה לשכנע אותי. היא דיברה על זה שאין לי חבר, ואני לא
יוצאת מהבית, ובכלל, שאני צריכה יותר לבלות כי זה עושה טוב לעור הפנים. אז הקשבתי
לה, והתכוננתי לעוד ערב שגרתי בבית של מישהו שאני לא מכירה.
ההכנות לאירועי חברה
כוללות אצלי לכל היותר מקלחת. אני לא קונה בגדים לקראת האירוע, לא נערכת מראש,
ואפילו לא מוצאת לנכון לנוח קצת בצהריים. מהבחינה הזו לא היה הבדל בין האירוע הבא
שהתכוונתי להגיע אליו לבין שאר האירועים הקודמים:
הגעתי מהעבודה לקראת הערב, ראיתי
פרק בסדרה אהובה ב-VOD ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי מהמקלחת ראיתי 5 שיחות שלא
נענו – כולן מאותה חברה שהזמינה אותי לאירוע. חזרתי אליה, רק כדי לשמוע שהיא עומדת
מחוץ לדלת, ומחכה לי כבר רבע שעה.
אז מה, ככה נראה
אירוע על גג בתל אביב?
יצאנו לדרך ברגל ואחרי מספר דקות הליכה מצאתי את עצמי בגג של דירה מגניבה במרכז תל אביב. המוזיקה הייתה נחמדה, היה הרבה אוכל, בלונים ולא מעט אלכוהול. החברה שלי נטשה אותי, רק כדי לחזור אחרי 10 דקות כשהיא אוחזת בחוזקה ביד של בחור גבוה.
בשניות הראשונות לא הבנתי אם הוא בא בשבילי או בשבילה, אבל היא דאגה להבהיר את הסיטואציה והכירה בינינו. קראו לו גלעד, הוא סיים תואר ראשון לפני שבוע והוא מחפש עבודה במרכז. שאלתי אותו כל מה שעלה לי בראש:
-
איפה הוא נולד
-
מתי הוא נולד ואיזה
מזל הוא
-
למה קוראים לו גלעד
-
איפה הוא גר היום
-
מה הוא למד ולמה
-
איפה הוא שירת בצבא
-
למה אין לו חברה
-
מה הוא אוהב לאכול
-
מה הוא אוהב לשתות
-
איזה מוזיקה הוא
אוהב לשמוע
-
מה הוא מעדיף: חתול
או כלב, סרט או ספר, ים או בריכה, תל אביב או ניו יורק...
אחרי התחקיר
הביטחוני המעמיק השתתקתי לדקה, והשיחה עברה להיות מנוהלת על ידי גלעד. גם הוא
התגלה בתור חוקר מיומן, אבל דווקא נהניתי מתשומת הלב. החברה שהגעתי איתה הופיעה
מדי כמה דקות עם בקבוק בירה ביד, אני וגלעד המשכנו לשוחח, ופתאום הרגשתי שחם לי.
הסתכלתי מבעד לגדר של המרפסת, וראיתי את השמש מתחילה לעלות. מתברר שאני והבחור
הגבוה בילינו יחד יותר מחמש שעות ברציפות! הסתכלתי ימינה ושמאלה, רק כדי לגלות
שנשארנו לבד יחד עם החתולה של בעל הדירה.
היום אני וגלעד
נשואים כבר שמונה שנים. אני מודה לחברה שלי בכל יום שעובר, ומספרת לכל מי
שרוצה לשמוע שיש חוויות שאפשר לעבור רק באירועי חברה לא צפויים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה